התעמרות בעבודה: המדריך המשפטי המלא לזיהוי, הוכחה, פיצויים ומיצוי זכויות

התעמרות בעבודה
מאת עורך דין רענן קריב, העוסק בדיני עבודה
תוכן עניינים

התעמרות בעבודה היא תופעה של התנהגות פוגענית, משפילה או מטרידה, המתרחשת במסגרת יחסי העבודה ומתאפיינת בדרך כלל בדפוס חוזר ומתמשך של פעולות הפוגעות בכבודו, במעמדו או בתנאי עבודתו של העובד. היא יכולה להתבטא בצעקות, השפלות, בידוד חברתי, הפצת שמועות, פגיעה בסמכויות, הטלת משימות בלתי אפשריות או יצירת סביבת עבודה עוינת.

עובדים רבים חווים התנהגות פוגענית מצד מנהלים או עמיתים, אך אינם יודעים האם מדובר בניהול קשוח ולגיטימי או בהתעמרות בעבודה המהווה עילה לנקיטת צעדים משפטיים. לעיתים ההתנהגות אינה מתבטאת באירוע דרמטי אחד, אלא במסכת מתמשכת של פעולות קטנות לכאורה, אשר במצטבר יוצרות סביבת עבודה בלתי נסבלת.

בישראל, אף שטרם נחקק חוק ייעודי למניעת התעמרות בעבודה היתה הצעת חוק שהוצעה על ידי חברי כנסת מסיעות שונות, קואליציה ואופוזיציה, שלא קודמה עקב התפזרות הכנסת ואי החלת רציפות - בתי הדין לעבודה הכירו באפשרות לפסוק פיצויים לעובדים שנפגעו מהתנהלות פוגענית, תוך הסתמכות על עקרונות משפטיים קיימים, ובהם חובת תום הלב ביחסי עבודה, חובת ההגינות וההגנה על כבוד העובד.

במדריך זה נסקור מה נחשב להתעמרות בעבודה, כיצד ניתן לזהות אותה, מה ההבדל בינה לבין ביקורת ניהולית לגיטימית, איך מוכיחים התנכלות עסוקתית, מתי ניתן להגיש תביעה, אילו פיצויים אפשר לקבל ומהן הזכויות במקרה של התפטרות עקב התעמרות.


התעמרות בעבודה - תמצית הדברים שחשוב לדעת

  • מהי התעמרות בעבודה? התנהגות פוגענית, משפילה או מטרידה, המתרחשת בדרך כלל באופן חוזר ומתמשך במסגרת יחסי העבודה.
  • האם קיים חוק נגד התעמרות בעבודה? נכון לנובמבר 2026, אין בישראל חוק ייעודי שנכנס לתוקף ואוסר באופן מפורש התעמרות בעבודה. כאמור, היתה הצעת חוק שלא הוחלה עליה רציפות ולכן לא הבשילה לחוק. עם זאת, קיימים עקרונות משפטיים המאפשרים לתבוע בגין התנהלות פוגענית בנסיבות המתאימות.
  • האם אירוע חד-פעמי נחשב להתעמרות? ככלל, הפסיקה דורשת דפוס חוזר או מספר אירועים נפרדים, ולא אירוע בודד. עם זאת, אירוע חד-פעמי חמור עשוי להקים עילות משפטיות אחרות.
  • איך מוכיחים התעמרות? באמצעות תיעוד אירועים, הודעות, מיילים, הקלטות חוקיות, עדים ומסמכים נוספים.
  • האם אפשר לקבל פיצויים? כן. במקרים המתאימים ניתן לפסוק פיצוי בגין נזק ממוני, נזק לא ממוני ועוגמת נפש, בהתאם לנסיבות ולראיות.
  • האם ניתן להתפטר ולקבל פיצויי פיטורים? בנסיבות המתאימות, התפטרות עקב התעמרות עשויה להיחשב להתפטרות בדין מפוטר לפי סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, לפי העילה של "נסיבות ביחסי העבודה בהן אין לדרוש מהעובד להמשיך לעבוד". ם.
  • האם חייבים לעזוב את העבודה כדי לתבוע? לא. ניתן להגיש תביעה גם כאשר העובד עדיין מועסק במקום העבודה. עם זאת, מעשית, קשה להמשיך לעבודה במקום עבודה שאינו שירות המדינה או שייך לסקטור הציבורי בעת שמנהלים הליך משפטי נגדו.

מהי התעמרות בעבודה ומהם התנאים המשפטיים להוכחתה?

התעמרות בעבודה, המכונה גם התנכלות תעסוקתית, היא התנהלות חוזרת או מסכת של אירועים פוגעניים במסגרת יחסי העבודה, אשר על פי נסיבותיהם פוגעים בכבוד העובד, במעמדו המקצועי או ביכולתו לבצע את עבודתו בסביבת עבודה תקינה.

חשוב להדגיש כי לא כל יחס לא נעים, מחלוקת עם מנהל או ביקורת מקצועית מהווים התעמרות. כדי לבחון אם מדובר בהתעמרות, יש לבחון את אופי ההתנהגות, תדירותה, משכה, עוצמתה וההשפעה המצטברת שלה.

מהם המאפיינים המרכזיים של התעמרות בעבודה?

בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה, ובפרט בפסק הדין בעניין יצחק חקמון נ' מדינת ישראל, ע"ע 21934-02-21, מיום 6.9.2022, הותוו עקרונות מרכזיים לבחינת טענות בדבר התנכלות תעסוקתית.

העקרונות החשובים הם:

1. אין רשימה סגורה של התנהגויות המהוות התעמרות

התעמרות בעבודה יכולה להתבטא במגוון רחב של פעולות. אין צורך שההתנהגות תתאים להגדרה אחת או לתבנית קבועה. בין היתר, היא יכולה לכלול השפלות, בידוד, התנכלות מקצועית, הפעלת לחץ מתמשך או פגיעה מכוונת במעמד העובד.

2. בדרך כלל נדרשת התנהגות חוזרת או מספר אירועים נפרדים

המאפיין המרכזי של התעמרות הוא דפוס התנהגות מתמשך. אין מדובר בדרך כלל באירוע בודד, אלא בהצטברות של מקרים החוזרים על עצמם לאורך תקופה.

לדוגמה, מנהל שצעק על עובד פעם אחת במהלך ויכוח אינו הופך בהכרח למי שמתעמר בו. לעומת זאת, מנהל שמשפיל את העובד באופן קבוע בישיבות, מתעלם ממנו, מונע ממנו לבצע את תפקידו ומפיץ עליו שמועות עשוי ליצור דפוס של התנכלות תעסוקתית.

3. מבחן אובייקטיבי ולא רק תחושה סובייקטיבית

לא די בכך שהעובד מרגיש פגוע או מושפל. בית הדין יבחן האם ההתנהגות, בנסיבות המקרה, מהווה התעמרות גם מנקודת מבט אובייקטיבית.

כלומר, האם אדם סביר היה רואה בהתנהלות המתוארת התנהגות פוגענית ובלתי ראויה במסגרת יחסי עבודה תקינים.

4. בחינת מכלול האירועים ולא כל אירוע בנפרד

אחד העקרונות החשובים ביותר הוא שיש לבחון את התמונה הכוללת.

ייתכן שאירוע בודד ייראה שולי או חסר משמעות כאשר בוחנים אותו בנפרד. אולם כאשר מצרפים אליו אירועים נוספים, כמו השפלות חוזרות, מידור מקצועי, הפחתת סמכויות והפצת שמועות, עשויה להתגלות מסכת מתמשכת של התעמרות.

לכן, כאשר עובד שוקל להגיש תביעה, חשוב שלא להסתפק בתיאור של האירוע החמור ביותר, אלא לתעד את כלל האירועים הרלוונטיים.

האם התעמרות בעבודה חייבת להיות מכוונת?

לא בכל מקרה נדרשת הוכחה ישירה לכך שהמנהל או המעסיק התכוונו לפגוע בעובד. יש לבחון את ההתנהגות בפועל, נסיבותיה, אופייה והצטברותה.

עם זאת, כאשר קיימות ראיות לכך שהמנהל פעל באופן מכוון כדי להשפיל, לבודד או להכשיל עובד, הדבר עשוי לחזק את הטענות במסגרת ההליך המשפטי.

האם התעמרות בעבודה חייבת להגיע מהמנהל הישיר?

לא. התעמרות יכולה להגיע ממנהל ישיר, מנהל בכיר, עובד אחר, עמית לצוות ולעיתים גם מאדם חיצוני הנמצא בקשרי עבודה עם העובד.

גם כאשר מי שמתעמר אינו המעסיק עצמו, עשויה להתעורר אחריות של המעסיק אם ידע על ההתנהלות או היה צריך לדעת עליה ולא נקט צעדים מתאימים.

דוגמאות להתעמרות בעבודה - איך היא מתבטאת בפועל?

התעמרות בעבודה יכולה להופיע בצורות שונות. לעיתים היא גלויה וברורה, ולעיתים היא סמויה ומתבטאת בפעולות שקשה יותר להוכיח.

הנה דוגמאות נפוצות להתנהגויות שעשויות להיחשב להתעמרות, בהתאם לנסיבות ולתמונה הכוללת.

התעמרות מילולית והשפלות במקום העבודה

התעמרות מילולית היא אחת הצורות המוכרות ביותר של התנכלות תעסוקתית.

דוגמאות לכך:

  • צעקות חוזרות על עובד מול עובדים אחרים.
  • כינויי גנאי, קללות או אמירות משפילות.
  • לעג ליכולותיו המקצועיות של העובד.
  • השפלת העובד במהלך ישיבות צוות.
  • אמירות חוזרות שנועדו לערער את ביטחונו העצמי.
  • איומים בפיטורים ללא הצדקה עניינית.
  • הפצת שמועות פוגעניות על העובד.
  • הטחת האשמות שקריות בנוגע לתפקודו המקצועי.

ביקורת מקצועית יכולה להיות לגיטימית, אך כאשר היא הופכת לכלי קבוע להשפלה ולפגיעה אישית בעובד, היא עשויה לחצות את הגבול שבין ניהול תקין להתעמרות.

התעמרות מקצועית ופגיעה במעמד העובד

לא כל התעמרות מתבטאת בצעקות או בקללות. במקרים רבים הפגיעה נעשית באמצעות פעולות הקשורות לתפקיד עצמו.

דוגמאות:

  • נטילת סמכויות מהעובד ללא הסבר ענייני.
  • מניעת מידע הדרוש לביצוע התפקיד.
  • העברת משימות חשובות לעובדים אחרים תוך הדרת העובד.
  • מתן משימות שאינן תואמות את כישוריו במטרה להשפילו.
  • הטלת עומס עבודה בלתי סביר באופן שיטתי.
  • הצבת יעדים בלתי אפשריים ולא מציאותיים.
  • מתן הוראות סותרות ולאחר מכן האשמת העובד בכישלון.
  • מניעת השתתפות בישיבות מקצועיות הנוגעות לתפקידו.
  • יצירת תנאים שבהם העובד אינו יכול להצליח במשימותיו.

במקרים מסוימים, פעולות כאלה עשויות להוות ניסיון לדחוק את העובד החוצה ממקום העבודה מבלי לפטר אותו באופן רשמי.

בידוד חברתי ונידוי של עובד

התעמרות יכולה להתבטא גם בהדרה חברתית מכוונת.

לדוגמה:

  • התעלמות מכוונת מעובד.
  • מניעת השתתפות באירועים חברתיים של הצוות.
  • הדרה מקבוצות תקשורת פנים-ארגוניות.
  • הוראה לעובדים אחרים שלא לדבר עם העובד.
  • הפסקת שיתוף מידע מקצועי וחברתי.
  • הושבת העובד בנפרד משאר חברי הצוות ללא הצדקה עניינית.
  • יצירת אווירה שבה העובד מרגיש שאינו רצוי במקום העבודה.

בידוד מתמשך עשוי לפגוע לא רק בתחושת השייכות של העובד, אלא גם ביכולתו לבצע את תפקידו ולהתקדם מקצועית.

התעמרות באמצעות תנאי עבודה משפילים

ישנם מקרים שבהם ההתעמרות מתבטאת בתנאי העבודה עצמם.

לדוגמה:

  • העברת העובד לחדר מבודד ללא הצדקה מקצועית.
  • מניעת ציוד עבודה בסיסי.
  • הגבלת גישה למערכות שהעובד זקוק להן.
  • מעקב חריג ובלתי מידתי אחר פעולות העובד.
  • פיקוח משפיל על יציאות להפסקות או לשירותים.
  • דרישה להתייצב לעבודה בשעות חריגות ללא הצדקה.
  • שינוי חוזר ונשנה של משימות ושעות עבודה כדי להקשות על העובד.

יש לבחון כל מקרה בהתאם לנסיבותיו. לא כל שינוי בתנאי העבודה או פיקוח של המעסיק מהווים התעמרות.

התעמרות סמויה בעבודה - איך מזהים התנכלות שלא רואים מיד?

התעמרות סמויה בעבודה היא התנהגות פוגענית שאינה מתבטאת בהכרח בצעקות, קללות או עימותים גלויים, אלא בפעולות עקיפות ומתמשכות שמטרתן או תוצאתן עלולה להיות הדרה, השפלה או פגיעה בעובד.

במקרים רבים העובד מתקשה להצביע על אירוע מסוים שבו התעמרו בו, משום שהפגיעה מתרחשת בהדרגה.

דוגמאות להתעמרות סמויה:

  • המנהל מפסיק להזמין את העובד לישיבות חשובות.
  • העובד מקבל מידע מקצועי באיחור מכוון.
  • משימותיו מועברות לאחרים ללא הסבר.
  • המנהל מתעלם מפניותיו באופן שיטתי.
  • העובד מקבל ביקורת שלילית על משימות שלא קיבל את הכלים לבצע.
  • המנהל משבח עובדים אחרים באופן קבוע תוך הקטנת תרומתו של העובד.
  • העובד נדרש להצדיק פעולות שגרתיות בעוד עובדים אחרים אינם נדרשים לכך.
  • המנהל יוצר תחושה מתמשכת שהעובד אינו רצוי בארגון.

הקושי בהתעמרות סמויה הוא שלעיתים כל פעולה בפני עצמה נראית לגיטימית. אולם כאשר בוחנים את מכלול הפעולות, תדירותן וההקשר שבו התרחשו, ניתן לזהות דפוס התנהגות פוגעני.

לכן, תיעוד כרונולוגי של אירועים הוא כלי משמעותי במיוחד במקרים כאלה.

התעמרות בעבודה מרחוק ובעידן הדיגיטלי

המעבר לעבודה היברידית ולעבודה מרחוק יצר גם דרכים חדשות שבהן עלולה להתרחש התנכלות תעסוקתית.

התעמרות אינה חייבת להתרחש במשרד או פנים אל פנים. היא יכולה להתבצע באמצעות דואר אלקטרוני, קבוצות WhatsApp, מערכות Slack ו-Teams, פגישות Zoom וכלי ניהול משימות.

דוגמאות להתעמרות דיגיטלית:

  • הדרת עובד מקבוצות WhatsApp מקצועיות.
  • אי-הזמנת העובד לפגישות Zoom שבהן נדונים נושאים הקשורים לתפקידו.
  • שליחת הודעות משפילות בקבוצות עבודה.
  • ביקורת פומבית על העובד בערוצים ארגוניים.
  • דרישה למענה מיידי להודעות בכל שעות היממה.
  • מעקב חריג אחר זמני ההתחברות והניתוק של העובד.
  • דרישות דיווח תכופות ובלתי סבירות.
  • שליחת משימות דחופות בשעות הלילה באופן שיטתי.
  • שימוש במערכות דירוג ובקרה כדי להפעיל לחץ אישי על עובד מסוים.

האם דרישה לזמינות מחוץ לשעות העבודה היא התעמרות?

לא בהכרח. דרישות זמינות עשויות להיות חלק מתפקידים מסוימים, בכפוף להסכם העבודה ולהוראות הדין.

עם זאת, כאשר המעסיק מטיל על עובד דרישות חריגות, באופן אישי ומפלה, תוך הפעלת לחץ מתמשך, השפלות או איומים, עשויות להתעורר שאלות משפטיות בנוגע להתנהלותו.

מה ההבדל בין ניהול תקיף להתעמרות בעבודה?

לא כל מנהל קשוח הוא מנהל מתעמר. למעסיק ולמנהלים יש זכות לנהל את העסק, להציב יעדים, לפקח על עובדים, לדרוש עמידה בלוחות זמנים ולתת ביקורת מקצועית.

זכות זו מכונה לעיתים הפררוגטיבה הניהולית - סמכות המעסיק לנהל את מקום העבודה ולקבל החלטות ארגוניות ומקצועיות.

עם זאת, הפררוגטיבה הניהולית אינה מעניקה למעסיק היתר לפגוע בכבוד העובדים, להשפיל אותם או להתנהל כלפיהם בחוסר תום לב.

ניהול לגיטימי לעומת התנהלות שעשויה להיחשב להתעמרות בעבודה
התנהלות שעשויה להוות התעמרותניהול לגיטימי
השפלה אישית חוזרת בפני עובדיםמתן ביקורת עניינית על איכות העבודה
הצבת יעדים בלתי אפשריים באופן שיטתיהצבת יעדים מקצועיים סבירים
מעקב חריג שנועד להפעיל לחץ אישימעקב מקצועי אחר ביצוע משימות
שינויי תפקיד חוזרים שנועדו לפגוע בעובדשינוי ארגוני מנומק
שימוש בהליך שיפור ביצועים כדי להשפיל או לדחוק עובד החוצההליך שיפור ביצועים מסודר
מניעת משימות או הטלת משימות מבזות באופן מכווןחלוקת משימות בהתאם לצורכי העסק
אכיפה בררנית ומשפילה כלפי עובד מסויםדרישה לעמידה בנהלים
הפצת שמועות והטחת האשמות אישיותהערכת ביצועים מקצועית

מהו הליך PIP והאם הוא יכול לשמש כלי להתעמרות?

PIP (Performance Improvement Plan) הוא הליך לשיפור ביצועים מקצועיים, במסגרתו המעסיק מציב לעובד יעדים, לוחות זמנים ומדדים לשיפור תפקודו.

הליך כזה עשוי להיות לגיטימי כאשר הוא מבוסס על קשיים מקצועיים אמיתיים, יעדים ברורים, מדדים סבירים ומתן הזדמנות אמיתית לשיפור.

לעומת זאת, כאשר ההליך משמש לכאורה ככלי לחץ, כאשר נקבעים יעדים בלתי אפשריים, כאשר העובד אינו מקבל את המשאבים הנדרשים או כאשר ההליך מלווה בהשפלות ובאיומים, עשויה להתעורר טענה שמדובר בחלק ממסכת התעמרות.

בסופו של דבר, בית הדין יבחן את מהות ההתנהלות ולא רק את הכותרת שהמעסיק נתן לה.

האם קיים חוק למניעת התעמרות בעבודה בישראל?

נכון לנובמבר 2026, בישראל לא נחקק חוק ייעודי למניעת התעמרות בעבודה שנכנס לתוקף. . כפי שצויין לעיל, הייתה הצעת חוק שלא הבשילה לחוק כיוון שהכנסת התפזרה ולא הוחלה עליה רציפות. עם זאת, אין פירוש הדבר שעובד שנפגע מהתנכלות תעסוקתית נותר ללא הגנה משפטית.

בתי הדין לעבודה הכירו באפשרות לפסוק פיצויים במקרים של התנהלות פוגענית, תוך הסתמכות על עקרונות משפטיים קיימים.

הצעת חוק למניעת התעמרות בעבודה

כאמור, במהלך השנים הונחו על שולחן הכנסת הצעות חוק שונות שנועדו להסדיר את נושא ההתעמרות בעבודה.

הצעות אלה ביקשו ליצור מסגרת חוקית ברורה יותר, להגדיר מהי התעמרות בעבודה, לקבוע חובות למעסיקים ולהסדיר מנגנונים לטיפול בתלונות עובדים.

בחלק מההצעות הוצע גם מנגנון של פיצוי ללא הוכחת נזק, בדומה למנגנונים הקיימים בחוקים אחרים.

חשוב להבחין בין הצעת חוק לבין חוק שנחקק ונכנס לתוקף. הצעה לפיצוי בסכום מסוים, לרבות סכום של 120,000 ש"ח שהופיע בחלק מהדיונים וההצעות, אינה מקנה לעובד זכות אוטומטית לקבלת סכום זה.

לכן, אין להסתמך על סכומי פיצוי שהופיעו בהצעות חוק כאילו מדובר בזכות הקיימת כיום. יחד עם זאת, בית הדין לעבודה נעזר בהצעת החוק כדי לפסוק פיצוי במספר מקרים. הדוגמה הבולטת - תביעת מני נפתלי בעניין מעון ראש הממשלה.

על אילו חוקים ועקרונות משפטיים ניתן להסתמך?

גם ללא חוק ייעודי, קיימים מספר מקורות משפטיים שעשויים להיות רלוונטיים לתביעות בנושא התעמרות בעבודה.

חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו

חוק היסוד מעגן את ההגנה על כבוד האדם. עקרונות אלה עשויים לשמש חלק מהתשתית המשפטית לדיון בפגיעה בכבודו של עובד במסגרת יחסי העבודה.

חובת תום הלב ביחסי עבודה

יחסי עבודה מחייבים את שני הצדדים לנהוג בהגינות, ביושר ובתום לב. בתי הדין לעבודה מכירים בחובות מוגברות של הגינות ותום לב במסגרת יחסי העבודה.

התנהגות שיטתית ומשפילה כלפי עובד עשויה להיחשב הפרה של חובות אלה.

פקודת הנזיקין

בהתאם לנסיבות המקרה, עשויות להתעורר גם עילות נזיקיות, כגון רשלנות או עילות אחרות הקבועות בדין. לא כל מקרה של התעמרות מקים באופן אוטומטי עילת נזיקין עצמאית, ויש לבחון את יסודות העילה הרלוונטית. כמו כן כאשר ההתעמרות גורמת לנזקים נפשיים המצריכים טיפול רפואי, עלולה לקום לעובד עילת תביעה בנזקי גוף, שאינה בסמכות בית הדין לעבודה.

חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965

כאשר ההתעמרות כוללת הפצת אמירות שקריות ומשפילות הפוגעות בשמו הטוב של העובד, ייתכן שניתן יהיה לבחון גם עילה לפי חוק איסור לשון הרע.

החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998

כאשר ההתנהגות הפוגענית כוללת הטרדה מינית או התנכלות הקשורה לתלונה או לתביעה בעניין הטרדה מינית, עשויות לחול הוראות החוק למניעת הטרדה מינית.

מה ההבדל בין התעמרות בעבודה להתנכלות בעקבות הטרדה מינית?

חשוב להבחין בין התעמרות בעבודה לבין התנכלות כהגדרתה בחוק למניעת הטרדה מינית.

השוואה בין התעמרות בעבודה לבין התנכלות כהגדרתה בחוק למניעת הטרדה מינית
מאפייןהתעמרות בעבודההתנכלות לפי החוק למניעת הטרדה מינית
מקור משפטיעקרונות משפטיים קיימים ופסיקת בתי הדיןחוק למניעת הטרדה מינית
מהות ההתנהגותדפוס פוגעני במסגרת העבודהפגיעה שמקורה בהטרדה מינית, בתלונה או בהליך הקשור אליה
צורך בקשר להטרדה מיניתלאכן
פיצוי ללא הוכחת נזקאין מנגנון סטטוטורי ייעודי להתעמרותקיים מנגנון פיצוי סטטוטורי בתנאים הקבועים בחוק
בחינה משפטיתבהתאם לנסיבות ולמסגרת המשפטית הרלוונטיתבהתאם להוראות החוק והפסיקה

מהו הליך PIP והאם הוא יכול לשמש כלי להתעמרות?

PIP (Performance Improvement Plan) הוא הליך לשיפור ביצועים מקצועיים, במסגרתו המעסיק מציב לעובד יעדים, לוחות זמנים ומדדים לשיפור תפקודו.

הליך כזה עשוי להיות לגיטימי כאשר הוא מבוסס על קשיים מקצועיים אמיתיים, יעדים ברורים, מדדים סבירים ומתן הזדמנות אמיתית לשיפור.

לעומת זאת, כאשר ההליך משמש לכאורה ככלי לחץ, כאשר נקבעים יעדים בלתי אפשריים, כאשר העובד אינו מקבל את המשאבים הנדרשים או כאשר ההליך מלווה בהשפלות ובאיומים, עשויה להתעורר טענה שמדובר בחלק ממסכת התעמרות.

בסופו של דבר, בית הדין יבחן את מהות ההתנהלות ולא רק את הכותרת שהמעסיק נתן לה.

האם קיים חוק למניעת התעמרות בעבודה בישראל?

נכון לנובמבר 2026, בישראל לא נחקק חוק ייעודי למניעת התעמרות בעבודה שנכנס לתוקף. עם זאת, אין פירוש הדבר שעובד שנפגע מהתנכלות תעסוקתית נותר ללא הגנה משפטית.

בתי הדין לעבודה הכירו באפשרות לפסוק פיצויים במקרים של התנהלות פוגענית, תוך הסתמכות על עקרונות משפטיים קיימים.

הצעת חוק למניעת התעמרות בעבודה

במהלך השנים הונחו על שולחן הכנסת הצעות חוק שונות שנועדו להסדיר את נושא ההתעמרות בעבודה.

הצעות אלה ביקשו ליצור מסגרת חוקית ברורה יותר, להגדיר מהי התעמרות בעבודה, לקבוע חובות למעסיקים ולהסדיר מנגנונים לטיפול בתלונות עובדים.

בחלק מההצעות הוצע גם מנגנון של פיצוי ללא הוכחת נזק, בדומה למנגנונים הקיימים בחוקים אחרים.

חשוב להבחין בין הצעת חוק לבין חוק שנחקק ונכנס לתוקף. הצעה לפיצוי בסכום מסוים, לרבות סכום של 120,000 ש"ח שהופיע בחלק מהדיונים וההצעות, אינה מקנה לעובד זכות אוטומטית לקבלת סכום זה.

לכן, אין להסתמך על סכומי פיצוי שהופיעו בהצעות חוק כאילו מדובר בזכות הקיימת כיום.

על אילו חוקים ועקרונות משפטיים ניתן להסתמך?

גם ללא חוק ייעודי, קיימים מספר מקורות משפטיים שעשויים להיות רלוונטיים לתביעות בנושא התעמרות בעבודה.

חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו

חוק היסוד מעגן את ההגנה על כבוד האדם. עקרונות אלה עשויים לשמש חלק מהתשתית המשפטית לדיון בפגיעה בכבודו של עובד במסגרת יחסי העבודה.

חובת תום הלב ביחסי עבודה

יחסי עבודה מחייבים את שני הצדדים לנהוג בהגינות, ביושר ובתום לב. בתי הדין לעבודה מכירים בחובות מוגברות של הגינות ותום לב במסגרת יחסי העבודה.

התנהגות שיטתית ומשפילה כלפי עובד עשויה להיחשב הפרה של חובות אלה.

פקודת הנזיקין

בהתאם לנסיבות המקרה, עשויות להתעורר גם עילות נזיקיות, כגון רשלנות או עילות אחרות הקבועות בדין. לא כל מקרה של התעמרות מקים באופן אוטומטי עילת נזיקין עצמאית, ויש לבחון את יסודות העילה הרלוונטית.

חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965

כאשר ההתעמרות כוללת הפצת אמירות שקריות ומשפילות הפוגעות בשמו הטוב של העובד, ייתכן שניתן יהיה לבחון גם עילה לפי חוק איסור לשון הרע.

החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998

כאשר ההתנהגות הפוגענית כוללת הטרדה מינית או התנכלות הקשורה לתלונה או לתביעה בעניין הטרדה מינית, עשויות לחול הוראות החוק למניעת הטרדה מינית.

מה ההבדל בין התעמרות בעבודה להתנכלות בעקבות הטרדה מינית?

חשוב להבחין בין התעמרות בעבודה לבין התנכלות כהגדרתה בחוק למניעת הטרדה מינית.

סיכום: אל תתעלמו מהתעמרות בעבודה - בדקו את הזכויות שלכם

התעמרות בעבודה אינה רק בעיה ניהולית או קושי ביחסים בין עובדים. במקרים המתאימים מדובר בהתנהלות שעשויה להקים עילות משפטיות ולזכות את העובד בסעדים ובפיצויים.

עובד שחווה השפלות חוזרות, בידוד, התנכלות מקצועית, פגיעה במעמדו או יצירת סביבת עבודה עוינת צריך לדעת שיש דרכים להתמודד עם המצב ולבחון את זכויותיו.

הצעדים החשובים ביותר הם תיעוד האירועים, שמירת ראיות, פנייה מתאימה למעסיק וקבלת ייעוץ משפטי לפני קבלת החלטות משמעותיות, ובמיוחד לפני התפטרות.

בין אם מדובר בתביעה בגין התעמרות בעבודה, בדרישה לפיצויים, בהתפטרות בדין מפוטר או בבחינת זכאות לדמי אבטלה, חשוב לבדוק כל מקרה לפי נסיבותיו ולפעול באופן שישמור על זכויות העובד.

חווים התעמרות בעבודה ואינכם יודעים כיצד לפעול? ניתן לפנות לקבלת הכוונה משפטית מעורך דין המתמחה בדיני עבודה, לבחון את המקרה ואת הראיות הקיימות ולקבל מידע על האפשרויות המשפטיות העומדות בפניכם.

מידע כללי: האמור במאמר זה נועד למטרות מידע והעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי, חוות דעת משפטית או תחליף לבחינת נסיבותיו של מקרה פרטני. הדין והפסיקה עשויים להשתנות, וכל מקרה נבחן בהתאם לנסיבותיו.

לשאלה, פניה או כל נושא אחר, השאר פרטים ועורך דין דיני עבודה המתמחה בהתעמרות בעבודה יחזור אליך בהקדם וללא התחייבות

שאלות ותשובות נפוצות בנושא התעמרות בעבודה

עדיין יש שאלות?

קבל ייעוץ משפטי מקצועי ואישי מעורכי דין המומחים להתעמרות בעבודה

המידע המובא בכתבה זו נועד למטרות מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לליווי מקצועי מעורך דין. אין לראות במידע זה כהמלצה לנקיטת פעולה משפטית או להימנעות ממנה. כל שימוש במידע זה הוא באחריות הקורא בלבד, ועליו לפנות לייעוץ משפטי פרטני לקבלת מענה מותאם למצבו האישי.