היעדרות בזמן מלחמה - פסק דין תקדימי מחמיר את העונש
נקודות מרכזיות שחשוב לדעת
- בית הדין הצבאי לערעורים החמיר בעונש חייל שנעדר 155 ימים, 115 מהם במהלך מלחמת "חרבות ברזל"
- העונש הועלה מ-168 ל-210 ימי מאסר בפועל בשל חומרת ההיעדרות בזמן מלחמה
- פסק הדין קובע מדיניות ברורה: היעדרות בתקופת מלחמה פוגעת באופן חמור במשמעת הצבאית ובשוויון בנטל
- גם היעדרויות שהחלו לפני המלחמה אך נמשכו במהלכה - ייחשבו כחמורות יותר
רקע המקרה: היעדרות כפולה שהסתיימה בפיטורים
פסק דין חדש שניתן ב-5 במאי 2024 בבית הדין הצבאי לערעורים מדגים את התייחסותו המחמירה של המערכת הצבאית להיעדרויות מהשירות בתקופת מלחמה. המקרה עוסק בחייל שהורשע בהיעדר מן השירות למשך 155 ימים רצופים, כאשר 115 מהם היו במהלך מלחמת "חרבות ברזל".
החייל התגייס לצה"ל בדצמבר 2022 והורחק פעמיים מהטירונות מטעמי משמעת. לאחר שהצליח סוף סוף לסיים את הטירונות באפריל 2023, הוא שובץ כעובד כללי בבית הספר לקצינים. במקום להתייצב ליחידה החדשה, החל החייל בהיעדרות ראשונה של 78 ימים, שבגינה נדון ל-20 ימי מחבוש.
הנקודה המדאיגה והחמירה ביותר: מיד בתום ריצוי עונש המחבוש, החל החייל בהיעדרות שנייה ומשמעותית יותר - 155 ימים, שרובם המכריע חלו במהלך מלחמת "חרבות ברזל". בסופו של דבר, החייל הובא בפני ועדת התאמה לשירות שהורתה על פיטוריו בגין "התנהגות רעה וחמורה".
פסק הדין המקורי: 168 ימי מאסר
בית הדין הצבאי המחוזי קבע בתחילה עונש של 168 ימי מאסר בפועל ומאסר מותנה של 90 ימים לשנה. בית הדין התחשב במספר גורמים מקלים:
- החייל הודה בעבירה בהזדמנות הראשונה והביע חרטה
- הוא סיים את היעדרותו בהתייצבות מרצון
- אובחנו אצלו קשיי קשב וריכוז מילדות
- אביו חולה (לטענתו)
- נתוניו האישיים נמוכים והוא סבל מ"הפרעת הסתגלות קלה"
בית הדין קמא קבע מתחם עונש הולם של 140-240 ימי מאסר, וקבע את העונש בסמוך לרף התחתון - 168 ימים, תוך התחשבות בחנינות יום העצמאות.
הערעור: התביעה וההגנה חלוקות
התביעה הצבאית ערערה וטענה שהעונש קל מדי ואינו משקף את חומרת המעשה. לדבריה, היה צורך לקבוע מתחם עונש של 250-365 ימי מאסר בפועל, ולמקם את העונש במחצית המתחם. התביעה הדגישה שלא היו נסיבות אישיות מיוחדות שהצדיקו מקלות, וכי החייל פשוט החליט שאינו רוצה לשרת.
ההגנה ערערה בכיוון ההפוך, בטענה שהעונש חמור מדי. לדבריה, היה מקום למקם את העונש ממש בסף התחתון של המתחם (140 ימים) בשל הנסיבות האישיות, ההודאה, החרטה והקשיים הנפשיים שלא אובחנו במועד.
פסק הדין בערעור: החמרה משמעותית
בית הדין לערעורים קיבל את ערעור התביעה ודחה את ערעור ההגנה. העונש הועלה ל-210 ימי מאסר בפועל. זהו שינוי משמעתי המשקף גישה מחמירה כלפי היעדרויות בזמן מלחמה.
הנימוקים למהלך המחמיר - בית הדין הצבאי לערעורים קבע כי בית הדין קמא לא נתן משקל מספק לנסיבות המחמירות:
1. המשך ההיעדרות במהלך המלחמה
בית הדין הדגיש שמאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", מידת הפגיעה בערכים המוגנים מעמיקה באופן משמעותי. ערכים אלה כוללים:
- שמירה על החוסן הצבאי
- המשמעת הצבאית
- התכנון והמוכנות הצבאיים
- הלכידות החברתית
- קידום השוויון בנטל השירות
פסק הדין קובע בבירור: גם היעדרויות שהחלו לפני המלחמה אך נמשכו במהלכה, נחשבות כחמורות יותר ומצדיקות החמרה בעונש. זוהי קביעה תקדימית חשובה.
2. דפוס התנהגות חוזר
החייל לא נעדר פעם אחת אלא פעמיים. ההיעדרות השנייה החלה מיד בתום ריצוי עונש המחבוש בגין ההיעדרות הראשונה. זה מעיד על כך שהעונש הקודם לא הרתיע אותו.
3. היעדר ניסיון לפתור בעיות דרך ערוצים רשמיים
החייל מעולם לא ניסה לפנות לגורמים המתאימים לשם שינוי שיבוצו או פתרון בעיותיו. הוא פשוט נעדר. בדבריו לקצין השיפוט ולגורמי בריאות הנפש, הוא הבהיר שוב ושוב שאינו מעוניין לשרת בצה"ל.
4. השגת מטרה בלתי ראויה
בסופו של דבר, החייל אכן השיג את מבוקשו - פוטר משירות ביטחון. מהלך זה, שכפה למעשה על הצבא את פיטוריו, מהווה תמריץ שלילי לחיילים אחרים שעלול לפגוע בשוויון בנטל.
5. היעדר נסיבות מקלות אמיתיות
בניגוד לטענות ההגנה, בית הדין קבע שלא הוכחו נסיבות אישיות, משפחתיות או כלכליות שמנעו מהחייל לשרת. אמנם היו לו קשיי קשב וריכוז, אך הוא השלים תיכון עם בגרות מלאה, קיים קשרים חברתיים והצליח לעבוד במהלך היעדרותו. הפרופיל הנפשי שקבע היה 64 - "הפרעת הסתגלות קלה" בלבד.
גם טענת מחלת האב לא הוכחה כראוי - היא מופיעה רק באמירה עקיפה בבדיקת בריאות הנפש.
מתחם העונש החדש: 180-270 ימים
בית הדין לערעורים קבע מתחם עונש הולם חדש: 180-270 ימי מאסר בפועל. זהו מתחם חמור משמעותית מזה שנקבע בבית הדין קמא (140-240).
בתוך המתחם החדש, נקבע עונשו של החייל ב-210 ימים, מעט מעל הרף התחתון. ההחלטה לא למקם אותו ממש בתחתית המתחם נבעה משיקולים של:
- ההיעדרות הקודמת
- שיקולי הרתעת הרבים
- העובדה שהחייל כפה למעשה את פיטוריו
עם זאת, בית הדין לא החמיר עד למקסימום בשל הכלל המשפטי שלפיו אין ערכאת הערעור "ממצה את הדין" בקבלה את ערעור התביעה - כלומר, לא מעניקה את העונש המקסימלי הראוי לטעמם.
השלכות המשפטיות: מדיניות ענישה חדשה
פסק דין זה מצטרף לשורה ארוכה של פסקי דין דומים שניתנו מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". בית הדין הצבאי לערעורים מפתח מדיניות ענישה עקבית ומחמירה כלפי היעדרויות בזמן מלחמה.
עקרונות מנחים בענישה בתקופת מלחמה
1. עיקרון ההלימה העונש צריך להתאים לחומרת העבירה ולנסיבותיה. היעדרות בזמן מלחמה נחשבת כחמורה יותר, ולכן מצדיקה עונש חמור יותר.
2. הרתעה אישית וכללית העונש נועד להרתיע הן את החייל עצמו (שבמקרה זה כבר פוטר) והן חיילים אחרים שעלולים לשקול היעדרות. בתקופת מלחמה, שיקול ההרתעה הכללית הוא בעל משקל רב במיוחד.
3. שוויון בנטל ההיעדרות פוגעת בעיקרון השוויון בנטל, במיוחד בתקופת מלחמה כאשר חיילים אחרים מסכנים את חייהם בעוד אחרים נעדרים.
4. המשמעת הצבאית המשמעת היא עמוד התווך של הצבא. היעדרות חוזרת ובזמן מלחמה פוגעת באופן חמור במשמעת ובמוכנות הצבאית.
מתי ניתן לקבל קולה בעונש?
למרות החומרה, בית הדין מכיר בנסיבות שיכולות להקל בעונש:
- נסיבות אישיות מוכחות וחמורות (כגון מחלה של קרוב משפחה שמצריכה טיפול מתמיד)
- קשיים נפשיים משמעותיים (מעבר ל"הפרעת הסתגלות קלה")
- הודאה מיידית וחרטה אמיתית
- סיום ההיעדרות בהתייצבות מרצון
- מאמץ אמיתי לשרת (למשל, פנייה לגורמים רשמיים לפתרון בעיות)
חשוב להבין: גורמים אלה יכולים להקל בעונש בתוך המתחם ההולם, אך לא בהכרח ישנו את המתחם עצמו אם ההיעדרות הייתה בזמן מלחמה.
לקחים מעשיים לחיילים ומשפחותיהם
אם אתם מתמודדים עם קשיים בשירות - אל תיעדרו! זה הכלל החשוב ביותר. במקום להיעדר:
- פנו לקצין הרווחה ביחידה - הם כאן כדי לעזור בבעיות אישיות, משפחתיות וכלכליות
- דברו עם המפקדים - לעיתים ניתן למצוא פתרונות כמו שינוי שיבוץ, חופשות או הקלות
- פנו לגורמי בריאות הנפש - אם אתם סובלים מקשיים נפשיים, יש מסגרות טיפול
- היוועצו בעורך דין צבאי - לפני שאתם עושים מהלך שעלול להיות בלתי הפיך
אם כבר נעדרתם - התייצבו מיד
ההתייצבות מרצון נחשבת כגורם מקל משמעותי. ככל שההיעדרות ארוכה יותר, העונש יהיה חמור יותר. במיוחד בזמן מלחמה - כל יום נוסף של היעדרות מחמיר את העונש באופן משמעותי.
אם אתם זקוקים לעזרה משפטית
היעדרות מן השירות היא עבירה פלילית לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי. אם אתם או בן משפחה מתמודדים עם האשמה כזו, חיוני להיוועץ בעורך דין המתמחה בדין צבאי. עורך דין מנוסה יכול:
- לבחון את כל הנסיבות המקלות האפשריות
- להציג בפני בית הדין את המצב האמיתי בצורה אפקטיבית
- לעזור בהכנת חוות דעת רפואיות או פסיכולוגיות
- לטעון לקולה בעונש בתוך המתחם ההולם
- לייצג בערעור במידת הצורך
זכרו: בזמן מלחמה, ההתייחסות היא הרבה יותר חמורה. מה שבזמן רגיל היה עשוי להסתיים בעונש קל יחסית, בזמן מלחמה יכול להוביל למאסר של חודשים רבים.
סיכום: שינוי מגמה בענישה
פסק הדין הזה מהווה חלק ממגמה ברורה של החמרה בענישה על היעדרויות מהשירות הצבאי בתקופת מלחמה. בית הדין הצבאי לערעורים שולח מסר ברור: היעדרות בזמן שהמדינה נמצאת במלחמה תטופל בחומרה מירבית, ללא פשרות.
המקרה מדגים שגם נסיבות אישיות, קשיים נפשיים והודאה בעבירה - לא יובילו למקלות משמעותית אם אין תשתית ממשית להן. החיילים והמשפחות צריכים להבין שהדרך היחידה להתמודד עם קשיים בשירות היא דרך הערוצים הרשמיים - ולא על ידי היעדרות.
לייעוץ משפטי בנושאי דין צבאי, היעדרויות מהשירות וערעורים על פסקי דין צבאיים, חשוב לפנות לעורך דין בעל התמחות וניסיון בתחום. הייעוץ המוקדם ביותר יכול לעשות את ההבדל בין עונש מקל לעונש חמור.