דיני לשון הרע — מידע וזכויות משפטיות

חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 יוצר איזון עדין בין הזכות לשם טוב ולכבוד לבין חופש הביטוי. החוק מגדיר לשון הרע כדבר שפרסומו עלול להשפיל אדם, לבזותו או לפגוע במשרתו, בעסקו או במשלח ידו.

תביעות פיצויים ללא הוכחת נזק

החוק מאפשר לבית המשפט לפסוק פיצוי של עד כ-70,000 ₪ ללא הוכחת נזק, ובמקרה שבו הוכח כי הפרסום נעשה "בכוונה לפגוע", ניתן להכפיל את הסכום לעד כ-140,000 ₪ (סכומים אלו מוצמדים למדד).

הגנות הנתבע: אמת דיברתי ותום לב

שתי ההגנות המרכזיות בחוק הן הגנת "אמת בפרסום" (סעיף 14), הדורשת הוכחה כי הדבר שפורסם היה אמת והיה בו עניין ציבורי, והגנת "תום הלב" (סעיף 15) בנסיבות מוגדרות כגון הבעת דעה או הגנה על עניין אישי כשר.

שיימינג, רשתות חברתיות וקבוצות וואטסאפ

הפסיקה בישראל קבעה כי פרסומים בפייסבוק, באינסטגרם, בטיקטוק או בקבוצות וואטסאפ מהווים "פרסום" לכל דבר ועניין אם הגיעו לאדם אחד לפחות זולת הנפגע, ועשויים לזכות בפיצוי משמעותי.

שאלות ותשובות נפוצות

האם שיתוף (Share) או לייק לפוסט פוגעני נחשבים לשון הרע?

בית המשפט העליון פסק כי פעולת שיתוף (Share) מהווה פרסום מחדש העלול להקים עילת תביעה בלשון הרע, בעוד לחיצה על "לייק" בלבד בדרך כלל אינה נחשבת כפרסום.

מהו מכתב התראה לפני תביעה בלשון הרע?

זהו מכתב רשמי הדורש את הסרת הפרסום המיידית, פרסום התנצלות ותשלום פיצוי. שליחת מכתב התראה מומלצת מאוד ומעידה על התנהלות בתום לב טרם פנייה לערכאות.

מהי תקופת ההתיישנות בתביעות לשון הרע?

חוק איסור לשון הרע קובע תקופת התיישנות מקוצרת וקפדנית של שנתיים בלבד מיום הפרסום.