ענייני מחיקת רישום פלילי

מחיקת רישום פלילי, ביטול רישום משטרתי ובקשות חנינה לנשיא

חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע"ט-2019, מסדיר את זכותם של אזרחים לשיקום ומחיקת עברם הפלילי. סגירת תיקים בעילת 'היעדר אשמה' ומחיקת רישומים פותחות דלתות תעסוקתיות.

רישום במאגרי המשטרה מתחלק לשני סוגים: רישום פלילי (הרשעות בבית משפט) ורישום משטרתי (תיקי חקירה שנסגרו ללא כתב אישום). תיק שנסגר בעילות של "חוסר ראיות" או "נסיבות העניין אינן מתאימות להעמדה לדין" מותיר רישום פנימי המונע קבלת רישיון נשק, קבלה לעבודות ביטחוניות, משרות ממשלתיות, מקצועות בריאות ועריכת דין.

עורך דין פלילי מגיש בקשה מנומקת לשינוי עילת הסגירה ל"היעדר אשמה פלילית" למדור מידע פלילי במטה הארצי של משטרת ישראל בירושלים או ליחידת התביעות והפרקליטות שסגרה את התיק. עילת היעדר אשמה מביאה למחיקה טוטאלית ומיידית של הרישום ממאגרי המשטרה, כאילו לא נפתחה חקירה מעולם. למידע נוסף, בקרו במרכז דיני עונשין ומשפט פלילי.

בנוסף, עבור הרשעות פליליות בבית משפט, מגיש עורך הדין בקשת חנינה מנומקת לנשיא המדינה למחיקת הרישום הפלילי וקיצור תקופות ההתיישנות והמחיקה. לבדיקת זכאותכם לניקוי הרישום, פנו אל עורך דין פלילי למחיקת רישום לקבלת מענה מקצועי ללא התחייבות.

דגשים ושלבי פעולה מרכזיים:

הוצאת תדפיס רישום פלילי ומשטרתי עדכני (תעודת יושר): עיון במאגר המידע הפלילי בתחנת המשטרה לבדיקת התיקים הסגורים ועילות הסגירה הרשומות בהם.

הגשת בקשה מנומקת לשינוי עילת סגירה להיעדר אשמה: הצגת ראיות המפריכות את החשדות ומשכנעות את הקצין המוסמך כי לא דבק כל רבב במבקש.

הגשת בקשת ביטול רישום משטרתי לקצין מוסמך במטא"ר: מחיקת רישומי חקירות ישנות על בסיס חלוף הזמן, חומרת העבירה ותרומת המבקש לחברה.

ניסוח בקשת חנינה רשמית לנשיא המדינה: פנייה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת מחיקה מוקדמת של הרשעות פליליות שניתנו בבתי משפט.

שאלות ותשובות נפוצות:

שאלה: מה ההבדל בין חוסר ראיות להיעדר אשמה?
תשובה: בסגירה מחוסר ראיות נותר כתם ורישום משטרתי פנימי. בסגירה מחוסר אשמה הרישום נמחק כליל מהמחשב המשטרתי, והאדם נחשב כמי שלא נחקר מעולם.

שאלה: האם מעסיק פרטי רשאי לדרוש ממני תעודת יושר?
תשובה: לא. חוק המידע הפלילי אוסר במפורש על מעסיקים לדרוש תדפיס מידע פלילי מעובדים (למעט גופים ביטחוניים ומוסדות לטיפול בקטינים המורשים לכך בחוק). דרישה כזו מהווה עבירה פלילית של המעסיק.