רשלנות רפואית בהריון

רשלנות במעקב הריון: הולדה בעוולה, אי-גילוי מומים ובדיקות סקר

עילת 'הולדה בעוולה' מאפשרת להורים לילד שנולד עם מומים קשים עקב כשל באבחון בבדיקות אולטרסאונד (סקירת מערכות) או בדיקות גנטיות לתבוע פיצוי מלא על כל עלויות גידולו.

תביעות רשלנות רפואית במעקב הריון מתבררות בבתי המשפט המחוזיים (תל אביב, מרכז-לוד, ירושלים, חיפה והדרום) בהתאם להלכת בית המשפט העליון (הלכת המר). התביעות מוגשות על ידי ההורים בגין כשל של רופאי הנשים, מכוני האולטרסאונד או היועצים הגנטיים באיתור תסמונות כרומוזומליות (דאון, פטאו, אדוארדס) או מומים מבניים קשים (מומי לב, הידרוצפלוס, חוסר גפיים).

חובתו של הרופא המטפל בקופת החולים או במרפאה הפרטית כוללת מתן הסבר מקיף להורים על כלל הבדיקות האפשריות – לרבות בדיקות שאינן כלולות בסל הבריאות (כגון צ'יפ גנטי, בדיקת NIPT, מי שפיר ואקו לב עובר). אי-הפניה לבדיקה מתאימה או פענוח שגוי של ממצאי סקירת מערכות שוללים מההורים את הזכות המוקנית לקבל החלטה מושכלת על הפסקת הריון (הפלה). למידע נוסף, בקרו במרכז דיני רשלנות רפואית.

עורך דין מומחה בתחום רשלנות רפואית מצרף חוות דעת של מומחה לגנטיקה רפואית ומומחה לאולטרסאונד נשי, ודורש פיצוי על כל עלויות הטיפול המוגברות של הילד למשך כל תוחלת חייו. לקבלת ייעוץ אישי דיסקרטי, פנו אל עורך דין רשלנות רפואית במעקב הריון ללא התחייבות.

דגשים ושלבי פעולה מרכזיים:

איסוף כלל מסמכי מעקב ההריון וצילומי סקירות המערכות: השגת דיסקים של בדיקות האולטרסאונד, תוצאות שקיפות עורפית, בדיקות סקר ביוכימי וייעוצים גנטיים.

בדיקת תמונות הסקירה על ידי מומחה אולטרסאונד בכיר: בחינה האם המום היה קיים ונראה בבירור על גבי תמונות האולטרסאונד בזמן אמת והוחמץ על ידי הבודק.

השגת חוות דעת גנטית הקובעת כי ניתן היה לאתר את התסמונת: הוכחה כי בדיקת מי שפיר או צ'יפ גנטי הייתה מזהה בוודאות את הליקוי הגנטי ומאפשרת הפסקת הריון.

כימות מלוא עלויות הגידול והצרכים המיוחדים לאורך החיים: תביעה להוצאות סיעוד, חינוך מיוחד, טיפולים תרופתיים, אובדן שכר של ההורים ועוגמת נפש.

שאלות ותשובות נפוצות:

שאלה: תוך כמה זמן מתיישנת תביעת הולדה בעוולה בעקבות הלכת המר?
תשובה: על פי הלכת המר, עילת התביעה שייכת להורים בלבד (ולא לילד), ולכן תקופת ההתיישנות היא 7 שנים מיום הלידה. חובה להגיש את התביעה לפני שהילד מגיע לגיל 7.

שאלה: האם הרופא אחראי אם לא המליץ על בדיקה שאינה כלולה בסל הבריאות?
תשובה: כן. הפסיקה קובעת כי חובת הגילוי של הרופא מחייבת אותו ליידע את האישה ההרה על כל בדיקה רפואית קיימת שיכולה לאתר מומים, גם אם היא כרוכה בתשלום פרטי ואינה בסל הבריאות הממלכתי.