איך "מוציאים שותף מחברה"? האפשרויות להיפרדות בין בעלי מניות

כאשר היחסים בין שותפים בחברה מגיעים לנקודה שבה המשך הפעילות המשותפת כבר אינו אפשרי, אחת השאלות הראשונות שעולות היא: איך מוציאים שותף מחברה?

אלא שבחברה בע"מ, עצם העובדה ששני בעלי המניות אינם מסתדרים אינה מאפשרת בדרך כלל לאחד מהם פשוט להחליט שהאחר יוצא מהחברה. בעלות במניות היא זכות משפטית, ולכן יש לבחון מה קובעים תקנון החברה והסכם בעלי המניות, האם קיימים מנגנוני יציאה או רכישת מניות ומה ניתן לעשות כאשר אין הסכמה.

במקרים מסוימים הפתרון יהיה רכישה מוסכמת של מניותיו של אחד הצדדים. במקרים אחרים ניתן יהיה להפעיל מנגנון Buy-Sell או BMBY שנקבע מראש. כאשר הסכסוך חריף ואין אפשרות להגיע להסכמה, עשויה להתעורר גם האפשרות לפנות לבית המשפט ולבקש סעד שיוביל להפרדת כוחות בין בעלי המניות.

לכן, לפני שמנסים "להוציא שותף", חשוב להבין קודם מה מעמדו בחברה, אילו זכויות יש לו ומהי למעשה התוצאה שאותה רוצים להשיג.

האם אפשר להוציא שותף מחברה בע"מ?

התשובה תלויה קודם כל בשאלה למה מתכוונים במילה "שותף".

בחברה פרטית אותו אדם יכול להחזיק בכמה תפקידים במקביל: להיות בעל מניות, עובד, מנכ"ל, דירקטור ומורשה חתימה.

אבל אלה מעמדות משפטיים שונים.

ייתכן שבנסיבות מסוימות ניתן יהיה לסיים את עבודתו של אדם בחברה או לשנות את תפקידו הניהולי, בעוד שהוא ימשיך להחזיק במניות החברה.

לכן יש להבחין בין הוצאת שותף מהניהול לבין הוצאת בעל מניות מהבעלות בחברה.

האם אפשר לפטר שותף שעובד בחברה?

אם בעל המניות מועסק גם כעובד בחברה, מערכת היחסים התעסוקתית שלו היא שאלה נפרדת מהבעלות במניות.

במקרים המתאימים ניתן לסיים יחסי עבודה בהתאם להסכמים ולהוראות הדין החלות על ההעסקה, אך פיטוריו מהעבודה אינם מבטלים באופן אוטומטי את המניות שבבעלותו.

לדוגמה, אדם יכול להפסיק לעבוד בחברה ועדיין להחזיק 30% ממניותיה ולהמשיך להיות בעל מניות.

הסכם מייסדים או הסכם בעלי מניות שנערך מראש עשוי להסדיר מה קורה למניות כאשר אחד המייסדים מפסיק לעבוד בחברה, ובמקרים מסוימים עשויים להיכלל בו מנגנונים הקשורים לרכישת מניות במקרה של עזיבה.

האם אפשר להפסיק כהונה של מנהל או דירקטור?

גם תפקיד ניהולי אינו זהה לבעלות.

יש לבדוק מי מוסמך למנות ולהפסיק כהונה, מה קובע תקנון החברה, מהו הרכב הדירקטוריון ומהן זכויות ההצבעה של בעלי המניות.

הפסקת כהונה בתפקיד ניהולי עשויה להשפיע על מאזן הכוחות בניהול החברה, אך אין פירוש הדבר שמניותיו של אותו אדם מתבטלות או מועברות לאחר.

למה הוצאת אדם מהניהול אינה מוציאה אותו מהחברה?

מניה היא נכס וזכות משפטית בפני עצמה.

כדי שמניות יעברו מבעל מניות אחד לאחר נדרש מנגנון משפטי מתאים - למשל מכירה, העברה מוסכמת, הפעלת מנגנון חוזי או סעד שניתן במסגרת הליך משפטי.

זו הסיבה לכך שהשאלה "איך מוציאים שותף?" צריכה להתחיל בשאלה מדויקת יותר:

האם רוצים להוציא אותו מהניהול, להפסיק את עבודתו, לרכוש את מניותיו - או לבצע הפרדה מלאה בין הצדדים?

הדרך להיפרדות תלויה במעמדו של השותף, בהסכמות הקיימות ובשאלה האם הצדדים מסכימים על עצם היציאה. הנה כמה מהמצבים הנפוצים והמסלול שכדאי לבחון בכל אחד מהם:

מה קורה אם השותף מסכים לצאת מהחברה?

כאשר שני בעלי המניות מסכימים שהגיע הזמן להיפרד, המצב בדרך כלל פשוט יותר - אך עדיין חשוב להסדיר את הפרידה בצורה מסודרת.

בדרך כלל יש לקבוע מי רוכש את המניות, מהו שווי המניות, כיצד תשולם התמורה, מה קורה לחובות ולערבויות קיימות ומהן ההתחייבויות שכל צד לוקח על עצמו לאחר הפרידה.

העובדה שקיימת הסכמה עקרונית ש"אחד יוצא" אינה מספיקה.

לעיתים דווקא לאחר שהצדדים מסכימים להיפרד מתחילות המחלוקות הקשות ביותר סביב המחיר ותנאי היציאה.

איך קובעים כמה שוות המניות של השותף?

אין נוסחה אחת שמתאימה לכל חברה.

שווי המניות יכול להיות מושפע, בין היתר, מהכנסות החברה, רווחיות, התחייבויות, נכסים, מוניטין, לקוחות, צפי עסקי ומבנה ההחזקות.

לעיתים הצדדים קבעו מראש כיצד ייקבע השווי. במקרים אחרים ניתן להיעזר ברואה חשבון, מעריך שווי או מומחה כלכלי.

חשוב גם לקבוע מהו המועד שלפיו נערך השווי, משום שמצבה של חברה יכול להשתנות משמעותית במהלך סכסוך ממושך.

מה כדאי לכלול בהסכם פרידה בין בעלי מניות?

הסכם היפרדות אינו צריך לעסוק רק במחיר המניות.

בהתאם למקרה, עשויים להידרש הסדרים בנוגע ל:

• מחיר המניות ומועדי התשלום;
• מועד העברת הבעלות;
• חובות והלוואות בעלים;
• ערבויות אישיות לבנקים, משכירים או ספקים;
• זכויות חתימה;
• מסירת מסמכים ומידע;
• שימוש בשם החברה ובקניין רוחני;
• התחייבויות כלפי עובדים ולקוחות;
• סודיות;
• טענות ותביעות הדדיות;
• פעילות מתחרה, ככל שקיימות התחייבויות רלוונטיות בנושא.

אחד הדברים החשובים בפרידה עסקית הוא לבדוק מה יקרה להתחייבויות חיצוניות של הצד שיוצא. בעל מניות שמכר את מניותיו אינו משתחרר בהכרח באופן אוטומטי מערבות אישית שנתן בעבר לבנק, למשכיר או לצד שלישי.

האם אפשר להוציא שותף מחברה בלי הסכמתו?

עצם הרצון של בעל מניות אחד להיפרד אינו מאפשר בדרך כלל לחייב את האחר לעזוב. יש לבדוק האם קיים מנגנון יציאה בהסכם, ואם לא - האם נסיבות הסכסוך מצדיקות משא ומתן, גישור או פנייה לבית המשפט.

הקושי גדל כאשר שני הצדדים רוצים להישאר בחברה, או כאשר אחד הצדדים אינו מוכן למכור את מניותיו במחיר שהוצע לו.

מה עושים אם השותף מסרב למכור את המניות שלו?

בשלב הראשון צריך לבדוק את מערכת ההסכמים.

ייתכן שהסכם בעלי המניות קובע מנגנון שמאפשר לאחד הצדדים להציע לרכוש את מניות האחר, להפעיל מנגנון Buy-Sell או להתחיל הליך היפרדות במקרה של מחלוקת.

אם אין מנגנון כזה, ניתן לנסות להגיע להסכמה באמצעות משא ומתן.

כאשר אין הסכמה והסכסוך כבר משפיע על החברה או על זכויות בעלי המניות, עשויה להתעורר השאלה האם קיימת הצדקה לפנייה לבית המשפט.

האם אפשר לחייב שותף למכור את המניות שלו?

בנסיבות מסוימות עשויה להתקבל תוצאה שבה מניותיו של אחד הצדדים נרכשות כחלק מהפרדת הכוחות, אך לא מדובר בזכות אוטומטית של בעל מניות אחד כלפי האחר.

חוק החברות מעניק לבית המשפט סמכויות להתערב במקרים המתאימים, ובפרט כאשר מתקיימות נסיבות של קיפוח בעלי מניות.

לכן השאלה אינה רק:

"האם אני רוצה שהוא ימכור?"

אלא גם:

"מהי התשתית המשפטית שמצדיקה התערבות, ומהו הפתרון המתאים לחברה ולבעלי המניות?"

מהי הפרדת כוחות בין בעלי מניות?

הפרדת כוחות היא פתרון שנועד להביא לכך שבעלי מניות שכבר אינם יכולים לנהל את החברה יחד יפסיקו להיות תלויים זה בזה.

אחד הפתרונות האפשריים הוא שבעל מניות אחד ירכוש את מניותיו של האחר.

במקרים אחרים ניתן לבחון התמחרות, מכירה לצד שלישי או פתרון אחר שמתאים למבנה החברה ולנסיבות הסכסוך.

המטרה אינה בהכרח לסגור את החברה. לעיתים דווקא הפרדת בעלי המניות מאפשרת לחברה להמשיך לפעול תחת מבנה בעלות חדש.

מתי בית המשפט עשוי להתערב?

התערבות שיפוטית יכולה להתעורר כאשר קיימת עילה משפטית מתאימה, למשל כאשר נטען לקיפוח, לפגיעה בזכויות בעלי מניות או כאשר מערכת היחסים ומבנה החברה מצדיקים בחינה של סעד להפרדת כוחות.

לא כל משבר אמון מצדיק את אותו סעד ולא בכל חברה ייבחר אותו פתרון.

יש משמעות רבה להסכמים בין הצדדים, להתנהלותם לאורך השנים, לחלוקת האחזקות, למבנה החברה ולדרך שבה היא נוהלה בפועל.

האם חייבים להוכיח קיפוח?

קיפוח לפי חוק החברות הוא מסלול מרכזי בסכסוכים מסוג זה, אך אין להסיק שכל מקרה של הפרדת כוחות זהה או שכל חברה נמצאת באותה מערכת נסיבות.

בחברות פרטיות בעלות מאפיינים של מערכת יחסים אישית והדוקה בין מספר קטן של בעלי מניות, עשויה להיות משמעות גם לציפיות ההדדיות ולאמון שעל בסיסו נוהלה החברה.

לכן יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו ולא להסתפק בשאלה האם קיימת תחושה כללית של חוסר הוגנות.

מה הקשר בין קיפוח בעלי מניות להוצאת שותף?

קיפוח בעלי מניות הוא אחד הנושאים המרכזיים שעשויים לעלות כאשר הסכסוך הופך למאבק על השליטה בחברה.

טענה לקיפוח יכולה להתעורר, למשל, כאשר בעל מניות טוען שמדירים אותו מניהול החברה, פוגעים בזכויותיו, מנסים לדלל את אחזקותיו באופן פסול או שבעל השליטה משתמש במשאבי החברה באופן בלתי הוגן.

סעיף 191 לחוק החברות מאפשר לבית המשפט לתת הוראות שנועדו להסיר קיפוח או למנוע אותו, והסעד יכול להיות מותאם לנסיבות החברה והצדדים.

עם זאת, לא כל סכסוך בין בעלי מניות החברה הוא קיפוח.

גם כאשר הצדדים אינם מסוגלים עוד לעבוד יחד, צריך לבדוק מהי העילה המתאימה ומה בדיוק מבקשים להשיג.

איך מוציאים שותף מחברה בבעלות 50/50?

חברה שבה שני בעלי מניות מחזיקים כל אחד ב־50% מהמניות יוצרת קושי מיוחד כאשר היחסים ביניהם מתפרקים.

כל עוד קיימים אמון ושיתוף פעולה, השוויון מגן על שני הצדדים.

אבל כאשר האמון נעלם, אף אחד מהם אינו מחזיק לבדו ברוב שמאפשר לו לקבל החלטות מסוימות ללא האחר.

מהו Deadlock בחברה 50/50?

Deadlock הוא מצב של מבוי סתום שבו הצדדים אינם מצליחים לקבל החלטות הנדרשות לפעילות החברה.

לדוגמה, הם אינם מסכימים על תקציב, השקעה, מינוי מנהל, חתימה על עסקה, הכנסת משקיע או שינוי אסטרטגי.

אם הסכם בעלי המניות כולל מנגנון ייעודי למבוי סתום, יש לבדוק כיצד ניתן להפעילו.

כאשר אין מנגנון כזה, הצדדים עשויים להידרש להגיע להסדר רכישה, להפעיל מנגנון אחר של הפרדת כוחות או לבחון אפשרויות משפטיות.

מה עושים אם אף צד לא מוכן למכור?

זהו מצב שעלול להפוך את הסכסוך למורכב במיוחד.

לעיתים כל צד משוכנע שהוא זה שצריך להמשיך לנהל את החברה ושהצד האחר צריך לצאת.

במצב כזה חשוב להפריד בין הרצון להישאר בחברה לבין שאלות כלכליות של שווי, מימון וסיכון.

משא ומתן, גישור, התמחרות, מנגנון BMBY או הליך משפטי עשויים, בהתאם לנסיבות, להיות חלק מהאפשרויות שנבחנות.

מהו מנגנון BMBY ואיך הוא יכול לסיים את הסכסוך?

BMBY - Buy Me Buy You - הוא שם מקובל למנגנון שמטרתו לאפשר הפרדה בין בעלי מניות כאשר הם אינם יכולים עוד להמשיך לנהל את החברה יחד.

הרעיון הבסיסי הוא ליצור מנגנון שבו נקבע מחיר או מוגשת הצעה, והצד האחר נדרש, בהתאם לתנאים שנקבעו, לבחור בין מכירת מניותיו לבין רכישת מניות הצד שהציע.

המטרה היא להתמודד עם מצב שבו שני הצדדים אינם מצליחים להסכים מי יישאר בחברה ובאיזה מחיר.

עם זאת, מנגנוני BMBY יכולים להיות מנוסחים בדרכים שונות, ולכן אין להניח שכל מנגנון פועל באותו אופן או מתאים אוטומטית לכל חברה.

למשל, פער משמעותי ביכולת הכלכלית של הצדדים יכול להשפיע על האופן שבו מנגנון כזה פועל בפועל.

לכן חשוב לבדוק היטב את נוסח ההסכם ואת ההשלכות הכלכליות לפני הפעלתו.

האם אפשר למכור את החברה במקום להוציא את השותף?

כן. לעיתים זו אפשרות שכדאי לבחון.

אם אף אחד מבעלי המניות אינו יכול או רוצה לרכוש את חלקו של האחר, ייתכן שניתן לשקול מכירה של החברה או של הפעילות העסקית לצד שלישי.

בין האפשרויות שעשויות להתעורר:

• מכירת מניות החברה לרוכש חיצוני;
• מכירת פעילות או נכסים;
• הכנסת משקיע חדש;
• שינוי במבנה הבעלות;
• חלוקת פעילות בין הצדדים, כאשר הדבר אפשרי מבחינה עסקית ומשפטית.

מכירה לצד שלישי אינה בהכרח פשוטה כאשר החברה נמצאת בעיצומו של סכסוך.

רוכשים ומשקיעים עלולים לראות בסכסוך בין בעלי המניות גורם סיכון, ולכן המשך המאבק עשוי להשפיע גם על שווי העסק ועל יכולת הצדדים לבצע עסקה.

האם גישור עסקי יכול לסייע בפרידה בין שותפים?

כן. כאשר הצדדים כבר מבינים שהמשך הפעילות המשותפת אינו אפשרי אך אינם מצליחים להסכים על המחיר או תנאי הפרידה, גישור עסקי יכול לסייע בניסיון לגבש הסדר מוסכם.

בגישור ניתן לדון גם בשאלות שאינן מסתכמות רק בבעלות על המניות: מי יישאר עם פעילות מסוימת, כיצד ייקבע המחיר, מה יקרה לעובדים, כיצד יטופלו ערבויות, מי ימשיך לעבוד עם לקוחות מסוימים וכיצד תיראה תקופת המעבר.

יתרון אפשרי נוסף הוא שהצדדים יכולים לנסות לבנות פתרון עסקי רחב יותר במקום להותיר את מלוא ההכרעה לבית המשפט.

גישור אינו מתאים בהכרח לכל מצב. כאשר קיים חשש להוצאת נכסים, להעברת כספים או לפעולה בלתי הפיכה, ייתכן שנדרשת גם פעולה משפטית דחופה.

אבל כאשר המחלוקת המרכזית היא כיצד להיפרד, גישור עשוי להיות אחד הכלים שניתן לשקול.

טעויות שכדאי להימנע מהן כשמנסים להוציא שותף

כאשר האמון נשבר, בעלי מניות עלולים לנסות לפעול במהירות כדי לחזק את עמדתם. חלק מהפעולות האלה עלולות דווקא לסבך את המצב.

לחסום מיד את השותף מכל מערכות החברה

לפני שחוסמים גישה לחשבונות, לדואר אלקטרוני, למערכות החברה או למסמכים, צריך לבדוק מה מעמדו של אותו אדם ומהן זכויותיו וסמכויותיו.

למשוך כספים "לפני שהוא יעשה את זה"

תגובה לחשד שהצד האחר יוציא כסף מהחברה באמצעות משיכת כספים עצמאית עלולה ליצור בעיה נוספת במקום לפתור את הקיימת.

לנסות לדלל את מניות השותף כדי להוציא אותו

הקצאת מניות ושינוי מבנה ההון הם צעדים שיכולים להשפיע באופן משמעותי על זכויות בעלי המניות.

אין לראות בדילול אמצעי פשוט להוצאת בעל מניות מהחברה, ויש לבחון היטב את מטרת הפעולה, הסמכות לבצע אותה והשלכותיה.

לשנות זכויות חתימה ללא בדיקה

גם כאשר קיים משבר אמון, יש לבדוק מי מוסמך לשנות זכויות חתימה ובאיזה הליך.

למחוק התכתבויות או מסמכים

בסכסוך בין בעלי מניות, תיעוד שנוצר בזמן אמת יכול להיות משמעותי.

חשוב לשמור מסמכים והתכתבויות באופן מסודר ולהימנע משינוי או מחיקה שלהם.

להגיש תביעה לפני שיודעים מה רוצים להשיג

לפני שפונים לבית המשפט כדאי להגדיר את היעד.

האם רוצים להישאר בחברה? לרכוש את הצד השני? למכור את המניות? לעצור פעולה מסוימת? לקבל מידע או כסף? או לסיים לחלוטין את היחסים?

האסטרטגיה המשפטית צריכה לשרת את המטרה העסקית.

אילו מסמכים כדאי להביא לעורך דין?

ככל שמגיעים לבדיקה המשפטית עם תמונה מלאה יותר, ניתן להבין טוב יותר אילו אפשרויות עומדות בפני בעל המניות.

כדאי לאסוף, ככל שהם קיימים:

• תקנון החברה;
• הסכם בעלי מניות;
• הסכם מייסדים;
• מרשם בעלי מניות;
• פרוטוקולים של אסיפות כלליות;
• פרוטוקולים והחלטות דירקטוריון;
• דוחות כספיים;
• מסמכי הלוואות בעלים;
• מסמכים הנוגעים לזכויות חתימה;
• הסכמי העסקה של בעלי המניות;
• מסמכים בנקאיים רלוונטיים;
• התכתבויות המתעדות את המחלוקת;
• הצעות רכישה או מכירה שכבר הוחלפו בין הצדדים.

חשוב לשמור את המסמכים כפי שהם ולא לנסות ליצור תיעוד חדש בדיעבד כאילו נוצר בזמן אמת.

כמה זמן לוקח להוציא שותף מחברה?

אין משך זמן אחיד.

כאשר קיימת הסכמה לגבי עצם הפרידה והמחיר, ניתן לעיתים להשלים את התהליך בפרק זמן קצר יחסית, בכפוף לבדיקות, ניסוח ההסכם וביצוע הפעולות הנדרשות.

כאשר קיימת מחלוקת על שווי החברה, זכויות הניהול, חובות, ערבויות או עצם החובה להיפרד, התהליך יכול להיות ארוך משמעותית.

אם הסכסוך מגיע לבית המשפט, משך ההליך תלוי בין היתר בסוג הסעדים המבוקשים, בכמות הראיות, בצורך בחוות דעת כלכליות ובהתנהלות הצדדים.

לכן לא ניתן לקבוע מראש בתוך כמה זמן "יוציאו את השותף" בלי להבין את מבנה החברה והנסיבות.

מתי כדאי לפנות לעורך דין חברות לצורך היפרדות בין בעלי מניות?

כדאי לקבל ייעוץ משפטי לפני שמבצעים פעולה שנועדה להוציא את השותף או לשנות את מעמדו בחברה.

במיוחד כאשר:

• אחד הצדדים כבר הודיע שהוא רוצה לעזוב;
• השותף מסרב לרכישה או למכירה;
• החברה בבעלות 50/50 ונמצאת במבוי סתום;
• קיימת מחלוקת לגבי שווי המניות;
• עולה חשד למשיכת כספים;
• אחד הצדדים מנסה לשנות את מבנה ההחזקות;
• אחד מבעלי המניות הוצא מהניהול;
• קיים מנגנון Buy-Sell או BMBY ולא ברור כיצד להפעילו;
• נשקלת פנייה לבית המשפט.

פנייה ל־עורך דין חברות יכולה לסייע להפריד בין המעמדים השונים של הצדדים, לבחון את תקנון החברה וההסכמים הקיימים ולהגדיר את הדרך המתאימה להשגת הפרדה - בהסכמה או, כאשר הדבר נדרש, באמצעות הליך משפטי.

הוצאת שותף מחברה אינה מתחילה ב"להוציא אותו"

במקרים רבים השאלה "איך מוציאים שותף מחברה?" משקפת מצב שבו האמון כבר נשבר והצדדים מרגישים שאין עוד אפשרות לעבוד יחד.

אבל לפני שמבצעים פעולה, צריך להבין מה באמת רוצים להשיג.

ייתכן שהפתרון הוא רכישת מניותיו של אחד הצדדים. ייתכן שניתן לבנות מנגנון הפרדה מוסכם. במקרים אחרים יהיה צורך לבחון התערבות של בית המשפט, ולעיתים דווקא מכירת החברה או גישור יכולים ליצור תוצאה שמתאימה יותר לצדדים.

המטרה אינה רק לסיים את הקשר בין בעלי המניות, אלא לעשות זאת בדרך שמגינה ככל האפשר על הזכויות, על נכסי החברה ועל הערך העסקי שנבנה בה.

החלטות שמתקבלות בתחילת הסכסוך יכולות להשפיע באופן משמעותי על היכולת להגיע לפתרון בהמשך, ולכן כדאי לבחון את האפשרויות לפני ביצוע צעדים שקשה יהיה להחזיר לאחור.